שאפתני ואגדי – סאונה נורווגית מרהיבה
הידעתם? המילה סאונה היא מילה פינית, המורכבת מהמילים זיעה ואמבטיה. הפינים נהגו לצוד והשתמשו בתנורי עץ כדי לבשל דגים ובשר וסלמון. אז גילו את יתרונות החום לבריאות הגוף. מבחינת הפינים, זהו המקור לבריאות ונעורים. עובדה מעניינת היא כי בסקנדינביה של המאה ה-18, כלכלנים ורופאים יצאו כנגד השימוש בסאונה, בטענה כי השימוש בה פוגע במשאב הטבע היחידי של ארצות סקנדינביה – העץ. מרחץ האדים צרך כמויות עצומות של עצים, הן לצורך הבערת התנורים והן לבניית המבנה עצמו, אשר לרוב לא החזיק מעמד זמן רב ונדרש לתיקונים ושיפוצים לאחר פרקי זמן קצרים של שימוש. מאז ועד היום, הלכו הסאונות והשתכללו וכיום הן נפוצות מאוד ומצויות בשימוש נרחב ובעיצובים מגוונים ומרהיבים.
לסוג העץ חשיבות גבוהה כאשר מתכננים סאונה יבשה. קיימים מספר סוגי עץ בהם משתמשים לבניית הסאונה, להם עמידות שונה לחום, ללחות ולתולעי עץ, מרקם ונראות שונים והבדלים בכושר ספיחת הנוזלים ושינוי צורה. סוגי העץ הפופולריים אך הזולים הם עץ אורן פינלנדי ועץ אוביצ'ה ואילו סוגי העץ היוקרתיים יותר הם עץ הסידר (ארז) ועץ המלוק.
העיצוב משחק גם כן תפקיד חשוב מאוד בכל הקשור בבניית הסאונות המודרניות. ראו למשל את פרויקט הגמר השאפתני של הסטודנטים מבית הספר לעיצוב ואדריכלות באוסלו- The Bands- סאונה מדורגת על מורדות גבעה סלעית, בקצה המזח של כפר הדייגים הנורווגי Vestvågøya. כיום משמש המזח (והסאונה כמובן) כחלק ממלון מקומי.
הסאונה, המשתרעת על שטח של 90 מ"ר, מורכבת משלישיית מבנים, הניצבים בצמוד אחד לשני. שניים מהמבנים בנויים בצורה סימטרית ואילו השלישי בנוי בהיפוך אליהם. חיפויי העץ החיצוניים של המבנים ממשיכים ומגיעים לאזור המיועד לפיקניק, בו ניתן לבשל את הדגים שדגים באגם. חלקו הצפוני של המתחם צומח מן הסלעים ומוביל לאמבטיות חמות וקרות ולאזור המנוחה. המדרגות תוכננו כך שישקו אל שפת המים, תוך דגש על תנועה זורמת, הנוצרת מאינדיבידואליות של המדרגות. לכל מדרגה מסלול תנועה משלה, המשתלב במדרון ונקודת סיום שונה.
התכנון האדריכלי שם דגש מרכזי על הנוף הנורווגי המרהיב הנשקף במלוא עוזו בכל אחת מפינות הישיבה בתוך ומחוץ למבני הסאונה. בכל מבנה שובצו מספר חלונות בצורות שונות, התורמות לנראות יוצאת הדופן של המבנים הקסומים ולהמשכיות עם קו המים.
עיצוב ותכנון: סטודנטים ב- AHO Oslo School of Architecture
שנת בניית הפרויקט: 2015
קרדיט צילום: Jonas Aarre Sommarset