אל העולם שלה- נפרדים מאגדת האדריכלות זאהה חדיד
בסוף חודש החולף נפרדנו מאחת מגדולי דורנו בתחום האדריכלות, מי שהייתה מפורצי הדרך הגדולים של התחום, הן בתור אדריכלית והן בתור אישה.
האדריכלית זאהה חדיד, בריטית ילידת עיראק, נודעה בסגנונה הייחודי, העתידני, המורכב והיוקרתי. עיצוביה אופיינו בצורות מורכבות וקימורים מעוגלים עד לכדי אמורפיות מהודקת, אשר שובה את עין הצופה ומצליחה לשלב חוויית שימוש מרהיבה וחדשנית באחת. לעיתים אף נדמה כי ברבות מעבודותיה טמון הרצון להתריס, להגזים ולהסעיר.
עוצמתם הרבה של עיצוביה טמונה לא רק בעיצובם, אלא גם בשיטות ובחומרים החדשניים והמתקדמים ביותר, מהם נבנו.
עבודותיה של חדיד זיכו אותה בפרסים אדריכליים רבים, ביניהם תואר האישה הראשונה שזכתה בפרס פריצקר, המכונה "הנובל של האדריכלות" (2004) והאישה הראשונה שזכתה במדליית זהב של המוסד הבריטי המלכותי לאדריכלות- RIBA (2016).
מנגד, בשנים האחרונות לא מעט מהפרויקטים בעיצובה עוררו סערות ומחאות בנוגע לתנאי העבודה של הפועלים העובדים על הקמתם. המקרה המוכר ביותר בהקשר זה הנו אצטדיון אל-ווקרא בקטר, אשר נבנה בימים אלה ועתיד לארח את מונדיאל 2022.
עיצוב האיצטדיון אף עורר הדים בשל עיצובו, אשר בעיני רבים שואב השראתו מהאיברים האינטימיים בגוף האישה… חדיד, לעומת זאת טענה, כי ההשראה לעיצוב זה הגיעה מסירות דייגים ערביות מסורתיות בשם דאו. מוזמנים להשוות בעצמכם…
מאחלים לעצמנו ולעולם לזכות לכישרונות פורצי דרך נוספים כמוה.
